נעליים עקב גבוהות מוגדרות כנעלים שיש להן עקב גבוה יותר מהבוהן. לאורך כל ההיסטוריה שלהן, הן פעלו כסמלים להבחנה בין המינים והמעמדות החברתיים. מעבר לזה, עד לגירסאות עכשוויות, הן נחשבות סמלים של מיניות ופוריות.
הן מקנות תמונה סותרת מכיוון שהן גורמות לאישה להראות כאילו שהתנועה שלה קלה יותר ואלגנטית כיוון שהיא נראית כאילו היא הולכת בעודה עומדת. עם זאת במציאות, נעלי עקב גבוהות מקצרות את הצעד והופכות את ההליכה איטית יותר ויציבה פחות. בעוד הגרסה של היום ננעלת למטרות אופנה בלבד, למקדימים של נעל העקב הגבוהה היה ערך פונקציונלי, לעומת זאת, זה לא בהכרח עצר אותן מלהיות מדדים של מעמד חברתי.
במצרים העתיקה, נעילת נעליים ככל הנראה תרמה לבידול מעמדות נמוכים מהאצולה כיוון שאנשים נורמלים התהלכו יחפים ואילו העשירים בדרך כלל נעלו נעליים שטוחות, עור. מה עוד, ציורי קיר מרחבי 3500 לפנה"ס מתארים חברי אצולה כשהם נועלים נעליים שדומות להפליא לנעלי עקב גבוהות. הנעליים ננעלו על ידי גברים ונשים וככל הנראה שימשו בעיקר למטרות טקסיות.ביישום מעשי יותר, נעליים עם עקבים מוגבהים ננעלו גם על ידי קצבים מצריים שבקשו לשמור על הרגליים שלהם מחוץ להישג ידו של דמם של בעלי החיים אותם הם נשחטו.
ביוון העתיקה וברומא, שחקנים לעתים קרובות נעלו נעליים הידועות כKothorni עם סוליות עץ או שעם גבוהות. הגבהים השתנו כך שככל שהנעל גבוהה יותר בכפות, כך מעמדה החברתי של הדמות גבוה יותר. זה היה כנראה בתקופה הרומית שנעלי עקב גבוהות להיות חלק ממה שאנו מכנים כיום ההיסטוריה של הנשים והעלו סוגיות מגדריות כאשר הן הפכו לשם נרדף לתעשיית המין. הזנות הייתה חוקית ברומא העתיקה ונשים החלו לנעול נעליים עם עקב כדרך של זיהוי המקצוע שלהם ללקוחות פוטנציאליים.
בתקופת ימי הביניים, העקב הגבוה היה בשימוש בעיקר מסיבות מעשיות. גם גברים וגם נשים נעלו נעלי עץ ובמטרה לשמור על הנעליים היקרות והשבירות מהרחובות הבוציים ולהגן עליהן מפני משטחים לא ישרים, אנשים היו הולכים על העקבים המכונים Pattens שהיו מחוברים לנעל.
